גזר דין בתיק ת"פ 18303-03-12

הנאשם, יליד 88', הורשע על יסוד הודייתו בכתב אישום אשר תוקן, לאחר שמיעת כל הראיות, בעבירה של שוד לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן: חוק העונשין).  

1.         עובדות כתב האישום המתוקן.

בתאריך 2/3/12 בסמוך לשעה 20:30, הלכה חיתאם עמאש (להלן: המתלוננת) בדרכה לביתה שבג'סר א-זרקא, כשהיא נושאת את תיקה, אשר הכיל כ-1,500 ש"ח (להלן: הכסף), שרשרת עם תליון בצורת  האות "A", מפתחות ומסמכים אישיים (להלן: התיק).

בעוברה ליד חנות פלאפונים, הרגישה המתלוננת כי מישהו עוקב אחריה וראתה כי מדובר בנאשם, שכנה המוכר לה. עת הגיעה המתלוננת סמוך לבית הדואר, ניגש אליה הנאשם והחל למשוך את תיקה, כשהוא אומר לה " תני לי את התיק". משהתנגדה, שלף הנאשם סכין, כיוון אותו לעברה, ואיים עליה כי אם לא תיתן לו את התיק, ידקור אותה, וזאת על מנת להשיג את התיק, או כדי למנוע מהמתלוננת להתנגד גניבת התיק או כדי להתגבר על התנגדותה. המתלוננת הצמידה את התיק לגופה, הנאשם משך את התיק בעודו דוחף אותה, ונטל ממנה את התיק במטרה לשלול אותו שלילת קבע. כתוצאה מהפעלת הכוח כלפיה, נפלה המתלוננת על הקרקע והנאשם נמלט מהמקום עם תיקה.

במעשיו המתוארים לעיל, גנב הנאשם תיק מהמתלוננת, תוך איומי סכין וכשהוא מבצע בה מעשה אלימות. 

2.         הרשעות קודמות

לנאשם הרשעה קודמת משנת 09' בגין שני תיקי חקירה שנפתחו נגדו בעבירות של תקיפת עובד ציבור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ותקיפת שוטר שביצע בשנת 08', ובעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והפרת הוראה חוקית שביצע בשנת 09', בגינן נדון 5 חודשי מאסר על תנאי וקנס (ת"פ 3383/08 בבית משפט השלום בנתניה). לנאשם אף רישום קודם ללא הרשעה בעבירה של החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה, אשר ביצע בשנת 05' בהיותו קטין.

3.         טיעוני המאשימה

ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם, העצור מיום 2/3/12, עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת.

הוא הדגיש את חומרת העבירה, מששדד הנאשם את המתלוננת באמצע הרחוב ותקף אותה כשהוא מזויין בסכין. המתלוננת, אשר היתה בדרכה חזרה לביתה לתכנן את מסיבת יום ההולדת של בתה הקטנה, הותקפה על ידי הנאשם אשר גזל ממנו את ארנקה, ובו סך של 1,500 ש"ח שהיה מיועד בין היתר לחגיגת יום ההולדת, שרשרת זהב ומסמכים נוספים. לא קשה להניח את מפח הנפש שנגרם בעקבות כך למשפחה כולה, ובמיוחד המתלוננת אשר מעדותה ניכר כי היתה מפוחדת, וכי השוד הותיר בה מורא גדול. לטענת ב"כ המאשימה, חומרה יתרה יש לייחס לכך שהנאשם היה מזוין בסכין, אותה נשא למטרות לא חוקיות, ובעת ביצוע השוד, ואף איים באמצעותו על המתלוננת.

בתי המשפט קבעו לא אחת כי על מעשי שוד יש צורך להגיב במאסר משמעותי לשם הגנה על בטחון הציבור, וכי הקלה בענישה במקרים כגון דא יש בה בסופו של דבר כדי להתאכזר אל החפים מפשע, וכך גם לגבי נשיאת סכין למטרה לא כשרה ועשיית שימוש בה. 

עוד טען בא כח המאשימה כי גם בחינת נתוניו של הנאשם דידן, מלמדת כי יש להחמיר בעונשו. מגיליון הרישום הפלילי של הנאשם עולה כי לנאשם עבר פלילי עוד מהיותו נער. כאמור, לחובתו הרשעה אחת, וכן נקבע בבית משפט לנוער כי הוא עבר, בהיותו קטין, עבירה נוספת של החזקת סכין, אך לא הורשע בגינה. הנאשם לא למד את הלקח הראשוני ובחר שלא לנצל את ההזדמנות שניתנה לו על ידי בית המשפט לנוער, אשר לא הרשיעו בדין, ובכך נתן לו פתח לשקם את חייו. לאחר מכן הורשע הנאשם בעבירות חמורות הכוללות תקיפת שוטר, בגינן נדון למאסר על תנאי, וכיום בעבירת השוד בתיק זה.

אף מדברי אחיו של הנאשם, לפיהם הנאשם נוהג לשתות משקאות משכרים, וכי אביו מוציאו מן הבית בשל כך, עולה כי הנאשם לא שינה באופן ממשי את אורח חייו, וכי אין מדובר באדם נורמטיבי. מכך אנו למדים כי השתייה לא היתה אירוע חריג בחייו של הנאשם, ולא עקב השפעתה בוצעה העבירה.

עוד יש להתחשב בכך שההסדר שנחתם בין הצדדים נעשה לאחר שנשמעו כל הראיות בתיק, ולמעשה לא חסך הנאשם בהודייתו זמן ניכר מזמנו של בית המשפט.

בנסיבות העניין, סבור ב"כ המאשימה כי יש להחמיר בעונשו של הנאשם.

4.         טיעוני ההגנה

הסניגור מבקש שלא למצות את הדין עם הנאשם, ולהמליץ לשירות בתי הסוהר לשלבו במסגרת טיפולית מתאימה לשם שיקומו.

לקולא ביקש הסניגור להתחשב בהודייתו של הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטיעון, המגלמת בתוכה לקיחת אחריות וחרטה על מעשיו. לטענת הסניגור, אף שההודאה ניתנה בסיום פרשת הראיות, לא ניתן לומר כי הנאשם ניהל הליך סרק, שכן בסופו של יום כתב האישום תוקן בצורה המקלה עמו.

עוד מבקש הסניגור להתחשב לקולא בכך שאין מדובר באירוע שוד אשר תוכנן על ידי הנאשם.